מגזין גברת

צ'אט רולט

30/01/2011
מאת: אתי לייפר
בתחילתו של עידן האינטרנט אתרי היכרויות נחשבו לסוטים או פאתטים, אך עם הזמן האינטרנט הפך לחלק הכרחי בחיינו וכמו באקטואליה, עולם הידע, שיווק ופרסום, קניות ועוד נושאים רבים אחרים, גם נושא ההיכרויות עבר למדיום האינטרנטי. תחילה, הוא היה מקום ללא גבולות ופרוץ המאפשר לסוטים או 'ווירדים' ברמה לא מקובלת מקום חופשי לבצע את זממם, כך שצ'טים ואתרי היכרויות היו שייכים לנחלת הסוטים או חנונים או כאלה עם חוסר ביטחון קיצוני ביותר. היום תקשורת דרך האינטרנט היא הדבר הלגיטימי ביותר, איי סי קיו, מסנג'ר, מיילים, צ'טים במייל ובפייסבוק החליפו את השיחות הארוכות והמחייבות בטלפון.

קרה המקרה ובאירוע חברתי ראיתי מישהי שממש מצאה חן בעיני. כמובן שהדבר הראשון שעשיתי שהגעתי הביתה זה לחפש אותה בפייסבוק, ולהפתעתי ראיתי שהיא כבר הספיקה להציע לי חברות. מיד נכנסתי לפרופיל וחקרתי איזה מוסיקה היא אוהבת, מי החברים שלה והכי חשוב שבסטטוס שלה הופיעה המילה 'single'. באותו רגע הדימיון החל להפליג, בית בכפר, שני ילדים בלונדינים עם עיניים כחולות וכלב קטן וחמוד שמנקה לעצמו את הקקי ונובח רק על מי שצריך. בקיצור, רק חיכיתי לרגע שאראה אותה שוב, אפעיל את הקסם ומשם הכל יזרום לפנטזיה המיוחלת. ידעתי כמובן בזכות דף ה'איוונטס' שהיא 'attending' באחת המסיבות בעיר. פקדתי את המקום ובנונשלנטיות שכזו, סרקתי את הרחבה תוך כדי ריקוד משוחרר, אבל עדיין נראה אסטטי לעין. לאחר שעתיים של סריקות שנסתיימו בלא כלום, ניגשתי למישהי שאני מכירה, שמכירה מישהי שמכירה מישהי שמכירה אותה ושאלתי אותה האם היא ראתה את המיודעת והיא ספרה לי שהיא בסוף לא באה, היא נשארה בבית עם בת הזוג שלה. אחרי כל התכנונים והפנטזיות (ואני מדברת על שבועות, לא כמה ימים) כל כך התבאסתי. אמרתי לעצמי "הלוואי והיה מקום שבו כולן יהיו למטרת היכרות, בלי שטויות, או משחקים, בלי לתחקר דרך חברה שמכירה חברה שמכירה חברה ובלי לחכות לאיזה מסיבה לסבית חודשית ושם לתכנן כל צעד וצעד.

מסתבר שיצאתי קצת סתומה, אבל עובדה שלא חשבתי על זה. למה בכלל לא חשבתי על אתרי היכרויות ? ומצד שני, ביום שידיד שלי התוודה על נטיותיו בפני, אמרתי לו : "אטרף, שלום, תכיר". כיום היכרויות באינטרנט כבר לגמרי לא נחשבות פאתטיות ואפילו כלי לגיטימי למצוא זוגיות במיוחד אם בגזרה ההומואית עסקינן. למה עדיין כמות הנשים הרווקות בקהילה הלסבית עצום יחסית לאלה המשתמשות באתרי היכרויות ? משמע, אתרי היכרויות לסבים לא מממשים את הפוטנציאל העצום שלהם, ראו ערך אטרף. למרבה הפלא, כמות הנשים המשתמשות ב'פייסבוק' למטרות היכרוית הוא גם עצום ושם יצר המציצנות הוא לגיטימי. לנבור שעות באלבומים, לעקוב אחרי פוסטים וכדומה. אז למה השימוש באתרי היכרויות לנשים מצטייר כפחות לגיטימי, שמנגד השימוש בפייסבוק לאותן מטרות לגיטימי מאוד ונפוץ? אולי כי האספקט החברתי ב'פייסבוק' משרה איזה שהיא אוירה נוחה, כמו בעולם השידוכים. יש אולי איזה שהיא הרגשה שאם יש לנו כמה חברים משותפים, אז יכול ללכת בינינו, שבתכל'ס בארצנו הקטנטונת גם אם אני יוצאת עם מישהי שאף אחד לא שידך לי והיא אנונימית לגמרי, הרי שבסוף יתגלה בינינו איזה שהוא קשר, הרי ברור שהיא שכבה עם האקסית שלי ששכבה עם האקסית שלה.

למה רוב בנות הקהילה בוחרות את הדרך הקשה? להגיע למסיבה, אולי לקבל איזה ריקוד קטן או מבט ממישהי ואז לחזור הביתה, תוך התמרמרות ששוב לא קרה כלום ו"אוף למה אף אחת לא מתחילה איתי". מהצד השני של הגזרה, הומואים חווים עולם ענק של חוויות מיניות, דייטים והתעסקות מתמדת מבוקרת ויומיומית בעולם ההיכרות. כשאני יוצאת עם חבר למסיבה הוא פשוט יודע להגיד לי כמעט כל אחד מה הכינוי שלו באטרף, דמיינו כמו מעין "ניקניים" שמרחפים מעל המפזזים.

קבעתי עם בחור גאה להיכרות מעמיקה יותר עם האתר הפופולרי. למרבה הפלא ובניגוד לסטריאוטיפ הסליזי שדבוק לאתר, אצלו ההרשמה נבעה מהרצון להפסיק עם הסליז והכמיהה לזוגיות. בפגישה הוא הראה בגאווה את האתר, מדגים לי כמה זה נוח ופשוט ומתרברב על כמה חייו מושלמים ומהנים. אתר שוקק חיים בכל שעות היממה גם מבחינת תרבות ומסיבות. "כמו כל דבר אצל גברים זה יותר מפותח, גברים יותר דומיננטיים, גם בעולם הסטרייטי זה ככה". הוא מסביר את הפופולריות הגורפת, "יש רוב גברי בכל תחום, כל דבר בקהילה ההומואית בהרבה יותר מפותח, אם זה סרטים, אתרים וכיוצא בזה. זה טירוף מה שהולך באתר הזה, אין הומו שלא כאן. אם הגלישה למטרת סקס, אז כמובן שיש בכמויות ואם למטרת זוגיות, אז גם במקרה זה ההיצע הוא רחב ולך נשאר רק לברור בתוך הים האינסופי הזה. גברים יודעים להתנהל בעולם הפרוץ הזה, שנראה לי שאולי מנגד, מתוך האופי הנשי העדין, נשים לא מסוגלות". בעודנו יושבים וגולשים באתר, שולח לו הודעה מישהו שבתמונת הפרופיל שלו הוא עירום בתנוחת דוגי עם אשכים קשורים. לי זה העביר חלחלה שהסתיימה רק אחרי כמה שעות, "אני פשוט או צוחק או מתעלם ועובר הלאה" הוא מגיב לסיטואציה, "נראה לי שנשים היו נלחצות ואולי במקרה שלהן עבודת הסינון באתר היא קצת שונה".
יש על אימרותיו הרבה מקום לויכוח וכמובן שסביר להניח שנשים לא יתנהגו בצורה כל כך בוטה. בין אם הוא צודק או לא, בהתחשב בעובדה ששום אמירה היא לא גורפת, ולמרות שבשנים האחרונות הקהילה הולכת ומתרחקת יותר מהכיון הסטריאוטיפי לסבי ומראה שגם אנחנו יודעות להזדיין בשירותים כמו הומואים - עדיין הפער הוא עצום בין המינים.

ההרגשה השוררת היא שכולן מחכות שיתחילו איתן. אז אם כולן מחכות, בסוף מי שעושה את הצעד נראית מוזרה. במדינתינו המתגבשת, זה ממש לא לגיטימי לצאת לבד ולא מקובל לבוא למישהי ולהגיד לה "היי, רוצה לשתות משהו?" היא פשוט תחשוב שאת הברמנית ולא תבין מה את עושה מחוץ לבר. סביר להניח שהיא תצחק עליך עם חברות שלה ומצד שני אם היא תגיב בחיוב, היא כנראה ממש נואשת ואת המצב הזה את לא ממש רוצה - כי לכל נואשת יש סיבה.

כמו עיתונאית חוקרת מהשורה, לא קיפחתי גם את הצד הנשי במשוואה והלכתי לחקור באתר המדובר להיכרויות לסביות. שם התוודעתי לאותה נוחות, כמו במקרה הגברי, רק בעיצוב עדין ונעים יותר. נפרס בפני עולם ענק של נשים שרק מחכות שאני אפנה אליהן, מבלי שיצחקו עלי ויבחנו אותי, ואף לגיטימי להתחיל שיחה אפילו שאנחנו לא מכירות, בלי מבוכה, בלי להוריד את המבט לריצפה, רק אני והכריזמה הטקסטואלית שלי. אני יכולה להיות בפיג'מה שאני הכי אוהבת המפוצצת חורים (שהבטחתי לעצמי שאחשוף אותה לבת הזוג המיועדת אך ורק אחרי החתונה), לאכול פופקורן מתוק ולשמוע בריטני ספירס ועדיין לנהל את אותה שיחה שייחלתי לנהל במסיבה או בבר, רק הרבה יותר משוחררת. באתר ראיתי כמה בנות מגניבות במיוחד, אותן כבר הספקתי לבחון במסיבות השונות, אך לא העזתי לגשת אליהן. הוויז'ואל שהיה מקובע בראשי, בנות מחוצ'קנות וקצרות ראייה, נמוג. גיליתי כמה בנות שאני מכירה וכמה שאני ממש אשמח להכיר.

אולי כשנפסיק להיות כל כך מתוחכמות כל הזמן ונשתחרר או יכה בנו איזה כח עליון ונוכל להתנהל באופן אידיאלי, לא משנה באיזה מדיום, אינטרנטי או אחר, יהיה עולם ורוד ומושלם, שכל אחת תמצא את האחת או את השניה והשלישית ושלא תישאר עוד נפש אחת תועה ובודדה ברחוב אלנבי פינת בית השואבה.

סה"כ תגובות לכתבה זו : 7 הוסיפי תגובה |   שלחי לחברה

1. איזה עיתונאית חוקרת ומיומנת
אפל אין מייפל (31/01/2011)
2. מקסים :) נהנתי מאוד!
פדי (03/02/2011)
3. לייפר, יפה מאוד.
מיכל (03/02/2011)
4. מהממת. החלק של בריטני ספירס ריגש אותי במיוחד! (ל"ת)
גיא (03/02/2011)
5. כתבה מגניבה
עומר רגב (04/02/2011)
6. לא הבנתי מה יש ברחוב אלנבי פינת בית השואבה (ל"ת)
לייפ הכתיבה מדהימה (12/02/2011)
7. באיחור של כמה חודשים אמנם, אבל
ילי (24/09/2011)