1. יש לבדוק את תיקיית דואר הספאם יתכן והמייל הגיע לשם
2. צור עימנו קשר לקבל שם משתמש או הסיסמא
תודה צוות Geveret
נתקלת בבעיה?
ניתן ליצור קשר באמצעות הטופס כאן
נתקלת בבעיה?
ניתן ליצור קשר באמצעות הטופס כאן
ריבי שנהר הבוגרת מוצאת את יומניי ילדותה לאחר עשרים וחמש שנה. בעזרת היומן היא משחזרת את סיפור אהבתה הגדולה והראשונה. הסיפור מתואר בשני רבדים, המאפשרים לנו הקוראים, לחוות איתה את אותו רומן בעיניים בוגרות, בשלות כנות ובמקביל דרך עיניה של ריבי הילדה, בעיצומה של טלטלה ריגשית וגופנית.
פעמים רבות לאורך הסיפור מצאתי את עצמי מתלבטת בשאלה המוסרית שעולה מתוך אותו טאבו חברתי ומשפחתי בין אהבת בוגר לקטין. מה שמקשה עוד יותר על הדילמה, הוא שעצם העובדה שמיכאלה, מושא אהבתה של ריבי, מהווה דמות הורית סמכותית, מורה שלה לספרות, ומתרחש בניהן רומן לסבי.
אין ספק שגם ריבי, לאחר עשרים וחמש שנה, חווה את אותה דילמה. "ואיך אפשר לדעת איפה עובר הגבול בין אהבה לתשוקה, ובין נתינה לניצול?".
הרומן בין השתיים שנמשך כשנתיים רצופות, מלווה את ריבי במסע הכואב של גיבוש זהותה הנשית, המינית. הדמות נבנית שלב אחר שלב דרך חיפוש האהבה והחום שאליה היא כמהה.
קציר מצליחה, בכשרונה הייחודי, לקחת אותנו למסע ברחבי חיפה של שנות השמונים, אהבתה הגדולה לעיר ולניחוח עצי האורן, מלווה את סיפור האהבה כתבלין.
אין ספק כי קציר העזה לגעת בנושא טעון, מבלי לוותר לעצמה ולכבלים נורמטיביים.
והצליחה לעשות זאת תוך שמירה על סגנונה הייחודי.
הרומן מסתיים דרך עיניה הבוגרות של ריבי, שבמבט לאחור יכולה לסלוח לקבל ולהתגעגע.
"...הדבר הכי חשוב שלמדתי ממנה הוא כוחו של הרצון. כל שאיפה וכל אהבה מתחילות בכמיהה, בחלום, ואם נעיז לרצות משהו או מישהו בכל מאודנו, קרוב לוודאי שנשיג אותם בסוף, אפילו אם זה נראה בלתי ניתן להשגה."
בשיתוף פעולה עם ספרות גאה
סה"כ תגובות לכתבה זו : 2 | הוסיפי תגובה | שלחי לחברה |
1. |
מעולה!
mona 5 (17/08/2009) |
2. |
הנה אני מסיימת...
לב רך (27/08/2009) |