היא לא עושה "סתם סקס".
אני יושבת בחדר שלי, האינטימי ומחייכת.
כבר קצת יותר משנה, בכל כמה חודשים, היא חוזרת כדי לשכב איתי.
מה זה אומר? אני שואלת בכנות, מה בעצם את רוצה?
היא מפחדת ממני. היא אומרת שהיא מפחדת. אני שואלת שוב, אבל בגלל שהיא מפחדת ממני היא מגמגמת: זה לא עניין של זוגיות. או מערכת יחסים... זה פשוט... זה שאפשר יהיה גם לדבר. אפילו ב"קטע הידידותי של זה", אני לא זוכרת מתי שכבתי עם מישהי בלי לדבר אתה. היא מפחדת ממני. "אז למה את חוזרת אלי כל פעם?" היא מחבבת אותי.
"אז בואי"
אז עכשיו היא כאן, והיא מדברת.
וכמה שהחיים שלה קשים. אני נזכרת שזה תמיד זה. כמה החיים שלה קשים, אבל זה לא רחמים שהיא מחפשת, זה מה שהיא ענתה,כשהבטחתי לה פעם שלעולם לא ארחם עליה. כמה רחמים צריכה אישה לבקש, כדי שאבטיח שלא ארחם עליה... אני מנסה להגיד משהו, והיא קוטעת לי את המשפט והמחשבה. כשהיא רואה שזה הרגיז אותי, היא מיד מתנצלת. היא לא התכוונה. מה רציתי להגיד? לא זוכרת...
היא כאן, והיא מדברת.
איך בכלל אני יודעת, מה עושה בחורה -חומר לזוגיות, ואיך אני יודעת שזה כן או לא, עוד לפני שהכרתי את הבחורה? "את רוצה להיות בת הזוג שלי?" אני שואלת. לא היא מתנצלת, זה בכלל לא בגלל זה, זה פשוט, מענין, ברמה האנטרופולוגית או שקר כלשהו (עד כדי כך היא יודעת שהיא לא -חומר לזוגיות עבורי), אני מסבירה, את האמת הפרטית הקטנה שלי, אני רוצה להיות בזוגיות, עם אישה שתפיסת עולמה ודרך החיים שלה, מתאימות למי שאני, ומי שבחרתי להיות. היא מבקשת שאני אדגים עליה, כי הדוגמה תבהיר את כוונתי, ואני עונה את אחת הסיבות שהיא לא האישה עבורי. זאת סיבה טכנית, ובלתי ניתנת לשינוי. היא מודה לי על הכנות שלי.
אפילו אומץ להגיד לי- כן, אני רוצה שתהיי בת הזוג שלי, אין לה. עצובה.חוקרת אנטרופולוגית...
היא כאן, והיא מדברת, וכמה היא אומללה וכמה קשים החיים וכשאני מנסה לאמר משהו היא קוטעת לי את המשפט... והמחשבה, ומיד רואה על הפנים שלי איך היא עשתה זאת שוב, ומיד מתנצלת, ומה רציתי להגיד...? ואני זוכרת. אבל זה כבר לא חשוב לי לדבר. אני שותקת.
היא לא עושה סתם סקס. ובפעם המי יודע כמה, אני מגלה ש-אפשר לדבר זה בעצם, אני רוצה להישמע, אז תקשיבי לי, תזדהי איתי, ותסכימי איתי...
ומה אעשה, אני פשוט לא מסכימה....
היא לא חומר לזוגיות עבורי כי היא לא מסוגלת לראות אף אחת חוץ מאת עצמה. זאת הסיבה.
כי אי אפשר זוגיות שבה רק אחת מבנות הזוג נשמעת.
כי היא בחרה להתייחס אל עצמה כמסכנה, ואל העולם כמאמלל, ומה שלא אומר, היא תסביר לי למה היא צודקת. אבל אני בחרתי להיות אישה שמחה, ולא מתחשק לי שיסבירו לי שהעולם מסריח.
גם אם היא צודקת.
כי אפילו הסקס הטוב בעולם לא מצדיק את הסבל שבהקשבה לכל זה.
כי היא לא מספיק חכמה, ולא מספיק אופטימית ולא מספיק מאמינה בעולם, באנשים ובעצמה...
נו באמת,
את באמת חושבת שכנות, היא עניין מכריע? לא נותר לי אלא להגיד לך ש- מגיע לי כל-כך הרבה יותר....
ואל תעני לי אפילו, זה באמת לא ענייני...
מאת: רונה בר | 2012-08-16 | מס' צפיות: 962 | מס' תגובות: 5