סיפור ארוך עבר עלי מחפשת אהבה עם אישה נשית ויפה ודיסקרטית.....

 אחות לי מאומצת לעבור לדירה היא חיבת תנו לי עיצה כיצד למצוא עובדים בדרום
אני לא מכירה אף אחדת 1חשמלאי צבעי ומנקה  הודה לכן מקרב לב

ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי. אני רוצה שתדעי, שאתן לך את הכל, אגנוב לך את הלב, ולתמיד אותו אשמור, רוצה שתדעי שהחיוך שלי שלך, אבל את מעדיפה שאני רק אגנח. ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי. רוצה לאהוב, בכל רגע שקט, רוצה שתדעי, שאני רוצה את אהבתך, רוצה לחוש את כל גופך, קרוב לגופי כמה שיותר. ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי.

ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי. אני רוצה שתדעי, שאתן לך את הכל, אגנוב לך את הלב, ולתמיד אותו אשמור, רוצה שתדעי שהחיוך שלי שלך, אבל את מעדיפה שאני רק אגנח. ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי. רוצה לאהוב, בכל רגע שקט, רוצה שתדעי, שאני רוצה את אהבתך, רוצה לחוש את כל גופך, קרוב לגופי כמה שיותר. ללמוד לחייך, זה נורא בעייתי, ללמוד לחייך, כבר מזמן לא בשבילי, ללמוד לחייך, מתביישת אני, ללמוד לחייך, ואת שוב רוצה אותי.

סוף סוף נפטרה בעיה שאני לא עשיתי אותה ,שקרנית קראה לי ולא הדע על מה
אך סוף סוף הבינה שהיא לא היחידה7 שנים מספיק ויותר.לשמוע בכיות ורק לותר
תודה לאל נרפאת מהר. תיהיה לכן בהצלחה כמו לי ומהר . רק על תנבלי את הפה
כי חבל .כפי שאת אומרת תרמת לי???????? מה?????????
את כל מה שיש לך ממני בא וגם גינה לתפארת הורשתי לך
 לכן צאי לדרך צלחה ותני לי מנוחה חבל .רק שזו הדרך שבחרת
שבת שלום

את דמעותיי לעולם לא תראי, את דמעותיי לעולם לא תביני, בדמעותיי לעולם לא תגעי, ואת כאבי לעולם לא תרגישי. למה אני היחידה שאהבה אותך כל כך? למה אני היחידה שמבזבזת את זמנה? למה אני היחידה, שאותך כל כך רוצה? למה אני היחידה שאותך כה מבינה? איך עזבת אותי לבד? איך השארת אותי אחת? למה אני ולמה אותי? יום אחרי יום שואלת את עצמי. למה את לא איתי? איך יכולת ככה לשחק בי? נישקת אותי בפעם האחרונה. במדף עדיין יש את התמונה. את דמעותיי לעולם לא תראי, את דמעותיי לעולם לא תביני, בדמעותיי לעולם לא תגעי, ואת כאבי לעולם לא תרגישי.

את, שנכנסת לי לחיים ברגע כ"כ פגיע ועדין, שידעת שאני אחרי פרידה מבן זוג של 3 שנים, שידעת שלעולם לא נישקתי אחרת, שהתעקשת שאפתח ואחשוף. את, שנשארת ערה בצד השני של הקו, לילות שלמים, להקשיב ולשתף, שנתת לי להאמין שבראש ובראשונה את חברה שלי. את, שלקחת אותי לים, ביד בוטחת הובלת אותי לחוף, נישקת אותי, לחשת באוזניי וגרמת לי לסמוך ולהאמין. את, שלקחת אותי אליך הביתה, שתויה, מבולבלת ומחפשת עוגן, קו חוף מים סוער, משהו להאמין בו. את, שישבת איתי גב לגב והבטחת, הבטחת הבטחות שלא היה בכוונתך לקיימן, שנתת לי להאמין שמעל הכל, לפני הכל, את תהיי שם בסוף. את, שהחלטת שאני לסבית עוד לפני ששכבתי עם בחורה אי פעם, שידעת טוב מאוד שהכל חדש לי ולא מוכר ואני מנסה הכל בפעם הראשונה. את, שהיית כ"כ מנוסה וביקשתי רק ללמוד ממך. את, שלקחת ולקחת וסרבת לתת בחזרה. את, שעוד לפני שהספקתי להבין מי נגד מי ובעיקר מי בעד מי הפכת את הקערה על פיה ולא נתת לי אפילו את הלגיטימציה להיפגע כמו שצריך. את, שקראת שיר אהבה שנכתב ימים ולילות מהמקום הכי אמיתי והכי רוצה והכי מקווה ולא היה לך דבר לומר ולא גמלת ולו בנשיקה או חיוך. את. את טוענת שאת מחפשת אהבה, זוגיות. אני רק רוצה להגיד לך, חודשיים + אחרי, שאני מאמינה בקארמה. ההיא שפגעה בך- זה היה קצה הקרחון על מה שהגיע לך. החברה הכי טובה שלך, שבחרה אותה על פניך? זו היתה המנה הראשונה. הדלקת גרון והאשפוז בעקבותיה? זו התוספת, בצד. את כנראה לא מבינה מתי לסתום את הפה אז אלוהים/ גורל/ איך שלא תרצי לקרא לזה השתיק אותך קצת כדי שאולי- רק אולי תשימי לב כמה רעל יוצא לך מהפה. אבל את המנה העיקרית שלך עוד לא הגישו לך, אבל תהיי בטוחה, מותק- היא תגיע. ואחריה- יבוא מתוק-מתוק גם הקינוח. אז בפעם הבאה שמישהי תרסק אותך לחתיכות, ואני לא מדברת על סתם פרידה כואבת, אלא על מצב שמישהי תשבור לך את הלב וגם כל ההקאות והדיכאון שבעולם לא יעזרו- תזכרי, בחיים יש קארמה. על כל הרעל שאת מפיצה, על כל השקרים שאת מספרת- בעיקר לעצמך, על כל הרוע שבך- לכל אלו: יש מחיר. אז בפעם הבאה שאת מחליטה לכתוב עליי בקיר שלך תזכרי 2 דברים: 1. עדיין יש לנו חברים משותפים והם בעיקר חברים שלי. 2. בחיים יש קארמה. ואת, את המחיר שלך עוד לא התחלת לשלם. ה"פסיכית ברמת חיזור גורלי" כפי שבחרת לקרוא לי נ.ב- אחד החברים שלך אמנם ענה לך בהומור אבל בחיי, כמה שהוא קלע בול! "מציעים לך בית נקי- את רוצה סקס. מציעים לך סקס- את רוצה סקס טוב. בחיי, את בלתי אפשרית!"

אז כיוון שמטומטמת היא לא, היא עשתה את החשבון הפשוט והצליחה לקשר ולהבין שהאישה שפעם פגעה בי, פעם פגעה גם בה. אז אנחנו יושבות בדייט הזה, שמרוב פחד ממנו היא הייתה חייבת לוודא 30 פעם שאני באמת רוצה לפגוש אותה, ומפעם לפעם... פחות בא לי לפגוש אותה, ושותות משהו חם כי חורף... וגשם... ואי אפשר לעשן כי יושבים בפנים. אבל בעצם היא שונאת שאני מעשנת, אבל בעצם היא ממש רוצה סיגריה, אבל בעצם היא לא יודעת מה יותר מפריע לה, העישון, או חוסר הרצון שלי לדבר על האישה שפעם פגעה בי. ואני שותקת. זה נכון שכבר בטלפון היא אמרה לי שאין לה כריזמה. אבל כזה חוסר בטחון בגילה, זה משהו שמזמן לא יצא לי לפגוש, אם בכלל. והיא לא מפסיקה לדבר. ואני שותקת. כבר 1/2 שעה שהיא מדברת איתי על הקשר שיש לה או אין לה עם האישה ההיא שפגעה בי, שפגעה גם בה, ומה היא חושבת על זה, ומה זה אומר עליה, או על ההיא, או על בחורות ומערכות יחסים באופן כללי, ושוב על ההיא שפגעה בה. ובי. ואני שותקת. זאת אומרת. ניסיתי לדבר, רק שהיא קטעה אותי ונשאבה למונולוג הפנימי שלה. כל דבר שהוא מעבר להנהון, לא אפשרי.פוגעני. לא לגיטימי,או סתם לא נוח לה. בכל זאת מונולוגים נועדו לשחקן יחיד. בסופו של דבר אני מצליחה לשאול בעדינות אם אפשר להימנע מלדבר על ההיא. והיא עונה לי שאפשר אבל ההיא... וזה לא שהיא בקשר איתה. רק שלום שלום. כי מה שהיה, ומה שהיא עשתה, ו... אני קמה ומצהירה שאני יוצאת לסיגריה. די. לא יכולה יותר. עדיף גשם. אז היא שואלת אם לבוא איתי ואני יודעת שלהגיד לא זה מעליב, אז אני אומרת- תעשי מה שטוב לך. טעות. היא באה... עכשיו אני גם צריכה להקשיב לשיחה הפנימית שלה על עישון, וגם קר לי. לפחות סיגריה... חוזרות לשבת והיא מזמינה עוד קפה. אני שותקת ותוהה למה זה מגיע לי. חזרנו לדבר על ההיא. רק שעכשיו גם מתחילים כל משפט ב-ההיא שאסור לדבר עליה, כאילו אני איזו גננת סוג ד' ואשלח אותה לעמוד בפינה. אני יושבת ובוהה בכוס הריקה שלי. שותקת. לועסת את הקש. מקללת את הרגע שיצאתי מהבית. הדיבור האינסופי שלה הופך לרעש לבן,ואז אני מבינה שבעצם אני לא חייבת לסבול את זה, וממציאה לעצמי מיד תירוץ לברוח. היא רוצה להזמין אותי ואני לא מסכימה והיא עושה מזה ענין כאילו נגמרו לה השמים. דקה וחצי אחרי שנסתי כל עוד נפשי בי, היא מתקשרת. שולחת הודעה שהיא נמשכת אלי. אני תופסת את הראש בין הידיים ומחליטה להיות כנה. אני לא. לא נמשכת. לא רוצה. עכשיו היא רוצה שנהיה חברות. מונולוג פנימי על כמה זה בסדר שאני לא נמשכת ובכל זאת אפשר לדבר. אין סוף הודעות בטלפון וגם בצ'ט. אני שמחה להגיד שהיא מסתדרת לבד. היא לא צריכה שאענה לה כדי לנהל איתי שיחה. מספיק לדמיין שאני מהנהנת... אז אני שותקת

בואי אליי, נערה חביבה, אתן לך לגעת בקופסת האהבה. את תרגישי את הלב שלך פועם חזק, כשתרגישי את המגע של הידיים שלך. בואי אליי, אהובה יקרה, אתן לך לגעת בקופסת האהבה. תכירי את סודותיי ואת חלומותיי, ונשלים את הפאזל של חיי. בואי אליי, נשמה טהורה, אתן לך לגעת בקופסת האהבה. את אוהבת אותה ומלקקת את שפתייך, ואת מעבירה בתוכה את אצבעותייך.

גם גברים וגם נשים בדרך כלל מקפידים לגבי הבחירה של בשמים שמתאימים לאישיות ולאורח החיים שלם. העדפת בשמים זה כיף רצינית, אתם עוברים ממדף אחד לבא בתור מנסים לבדוק סוגים ברמות שונות של בשמים לגבר ובכמויות זאת אתם ברירת בשמים כאלו ובכלל לא מיוחד, משלמים ואז חוזרים הביתה. בעת העדפת בשמים חדשניים חייבים להתיז עלינו את המוצרים על גבי הזרוע, כדאי לחכות בערך 7 דקות בשביל שניחוח הבושם יגיע ואז נצליח לחוש האם הבחירה של בשמים הזו הינה הגיונית ומתאימה לנו, הצרכנים. רצוי וכדאי לא להריח בשמים לאישה ביחד בכמות גדולה מכיוון שלהריח באופן גדול בשמים מסוגי ניחוחות רבים מסוגל לטשטש. בשמים חייבים לאגור במקום קר ולא רטוב, לפעמים בשמים מחזיקים מעמד בערך 18 חודשים, בשמים לא איכותיים מחזיקים מעמד הרבה פחות. העדפת בשמים תלויה כמובן בתקציב שעכשיו יש לנו, בשמים מהווים כפי שרגיל שאר חומרי המודה, רבים דורשים ממש לא לבקש לשנות בשמים כיוון שהם רגילים לסגנון כלשהו של בשמים אשר אינם מעוניינים בשום אופן לוותר עליו. בשמים קימת בררה לראות במקומות אחרים ערך שמקובל, ניתן למצוא בשמים פחות יקרים וקיימים בשמים שעולים רק בערך כמה מאות רבות של דולרים בחירת בשמים תלויה לרוב בוודאי בטעם של החברה שלנו, אבל אפשר למצוא בשמים מיוחדים לכל עת וייתכן שיש בשמים שמתאימים קצת וכמובן אלה שמתאימים הרבה יותר לסגנון עור שלכם. בזמן העדפת בשמים כדאי לברר אילו בשמים מתאימים במיוחד על כל תקופה. ב הבחירה של בשמים כדאי להריח על הבושם לפי עורינו של החברה ובכלל לא הכול על העור של נוספים, השפעת בשמים עלולה להופך לדבר אחר בהתאם דגם הזרוע, משום כך כדאי לבדוק בשמים שאולי אנחנו מעוניינים להביא. כש זזים למקום קניית בשמים כדי להחליט בושם ראוי רצוי וכדאי שאיזור גוף העליון של הקונה צריך להיות לא מזוהם והוא לא מזיע. בנוסף לכך חובה לא מוכנים להתפשר לרשום בושם מאיזשהו מהות שמשתמשים לפני היציאה אל סופר פארם.

אם רגישות זה לראות בכל דבר נפלאות החיים,

להתלהב שוב ושוב משמש שוקעת,

ולרעוד ממגע ידך על שיערי.

 

לצחוק ולחייך גם כשכואב,

לחכות לגשם בלי מטריה,

ולישון בצד שלך כשאינך במיטה .

 

להדליק נרות בלי סיבה,

לחלום שאני יודעת לעוף,

ולהתגעגע כשאת עדיין כאן.

 

לכתוב שירה בלי חרוזים,

ללטף את הפרפרים שבבטני.

ולצייר את דמותך בכל יצירותיי.

 

לרקוד עירומה בדממה,

לעצור את הסרט לפני הסוף המר,

ולכתוב את שמי על מותנייך.

 

לספור עד שלוש לפני הרעם,

לבכות בסרט מצוייר,

ולנשק את שפתיך כשאת ישנה.

 

אז אני רגישה.....

 

לנשק אותך ולחשוב על אחרת? לצלול בין רגלייך ולדמיין שאת היא? למצוץ את שפתותייך, כולן, ולקוות שהטעם שלה היה בתוכי? האם כשאת לוחשת לי "אוהבת" ואני רק מחייכת, מקווה שהיא גם חושבת עליי , עדיין, האם כשאת מחבקת אותי כשאני מנסה להירדם ואני נחלצת מבין זרועותייך וחומקת לסלון לבדוק אם היא שם גם הלילה, האם להירדם לצידך ולחלום עליה, האם כשאת מדברת איתי על עתיד אינני רואה אותו לצידך, האם בשתיקותיי אל מול מילותייך... האם זו בגידה?

היא אמרה בואי, ובאתי,
בלי לחשוב פעמיים,בעיוורון זמני לקראתה.
היא אמרה רקדי, ורקדתי,
כמו טיפשה ,רקדתי בשבילה.
היא אמרה שבי, וישבתי,
כאן על הריצפה הקרה.
היא אמרה געי, ונגעתי,
בעורה, בשיערה,בידה ,בכל מה שיש לה.

מה היא חושבת? שהיא יכולה כך לבקש ואתן בלי תמורה?
אז כן! מתאים לי להיות שפחתה.

היא אמרה טעמי, וטעמתי,
שפתיה המתוקות עוד ועוד ועוד.
היא אמרה עצרי ולא עצרתי.
עדיין לא שבעתי, והפכתי אותה על גבה.

מה את חושבת?
שתבקשי כך כל מה שאת רוצה?
אז לא!
בואי, רקדי,שבי,געי,טעמי,אל תעצרי,ונהיה שפחה לשפחה עד שלא נזכור מי אמרה מה.


 

פטתי להאמין לה
פטתי לרצות אותה
פטתי לחלום עליה

פטתי לקרוא לה מאמי
פטתי לספר לה מי אני
פטתי לתת לה את כולי

פטתי לכתוב כאן את כאבי.

אמרת שתחשבי.... וחשבת
אמרת שתקחי...... ולקחת

דיברת ודיברת
את דבריי לא שמעת

הבטחת והבטחת
אך לבסוף ברחת.

After all those years, After shedding so many tears, I finally believe in you, I believe in you. After all those words, After all you've done, I hope you know, That my love is never gone. I am here for you, For the rest of time, I am here to tell you, That we are fine. And there will never be a change, That can take you away, We are no longer in a cage, We are here to stay. After all those lies, After all this pain, I stand on my feet and smile, To erase it all once again. After all the hugs and kisses, I know you are here with me, Your are my lovely princess, You are my destiny. I am here for you, For the rest of time, I am here to tell you, That we are fine. And there will never be a change, That can take you away, We are no longer in a cage, We are here to stay.

היה משהו אחר בבוקר הזה שהתעוררתי אליו זה היה בוקר קודר, השמיים היו סמיכים ואפורים ניסיתי להזכר בחלומות של הלילה אבל הם נשאבו מזכרוני כהרגלם התעוררתי עם געגוע חזק אליה,כזה שמטריד בזכרונות(לא כאלה רחוקים) שמשאירים את הטעם החמצמץ של הפספוס הכרתי אותה בירושלים בעיר העתיקה לפני חצי שנה נגררתי עם חברה שהציקה לי במשך שבועות לבוא איתה לכותל אז נסענו לכותל. היא נצמדה לקיר המאסיבי הזה שיורק פתקים אני הסתובבתי לי בעיר העתיקה בין הדוכנים והתמקחתי עם המוכרים בעיקר על כלום, רציתי לשרוף זמן ואז ראיתי אותה….. היא עמדה מול המדף של הנרגילות ‫"‬זאת, הכתומה, הכי מיוחדת לדעתי" מי שאל את דעתך בכלל?! גערתי על עצמי בלב היא הסתובבה אלי-"בדיוק חשבתי לקחת אותה" היא חייכה היא הייתה מאוד יפה, היה לה יופי אצילי היא הייתה גבוהה ורזה, היה לה שיער שטני חלק ועיניים בצבע אגוז ‫"‬את מקומית?" שאלה אותי ‫"‬לא, אני מעיר החטאים, אני מת"א " אח"כ התברר שהיא בדיוק חשבה לעבור למרכז ולשנות קצת אווירה מהירושלמים הכבדים ובדיוק השותף שלי החליט לשבור חוזה ולהבריז לי זה השלב שאת אומרת לעצמך- ליקום יש אפס טעויות והכל קורה נכון החלפנו טלפונים ‫"‬אני אתקשר אליך"- זרקה לי, כבר מרחוק, עם חיוך שעשה לי לחייך מבפנים אחרי יומיים היא התקשרה אלי אחרי שבוע היא נהפכה להיות השותפה שלי לדירה תוך פחות מחודש החדר שלה נהפך להיות החדר המיותר של הבית שלימים הפכתי אותו לסוג של משרד ואז, אחרי שכבר שברה לי את כל המיתוסים, כל ההצהרות של-לעולם אל תתאהבי בשותפה שלך לדירה או אין להתערבב ריגשית עם דו מיניות, צץ החבר שלה לשעבר וחטף לי אותה מבלי שהספקתי בכלל להבין מה קורה ולמה. זה הרי היה כתוב במדריך למשתמש כבר מהתחלה, אבל כמובן שבחרתי בדרך מזוכיסטית משהו להתעלם מהאזהרות ופשוט נשאבתי איתה לרומן הקסום הזה שנמשך 5 חודשים היום בבוקר קמתי עם הריח שלה ריח יכול קחת אותי לעולמות של געגועים הכנתי לי קפה ויצאתי למרפסת הנרגילה הכתומה שלה לא זזה ממקומה במרפסת מאז הפעם האחרונה שעישנו ממנה עברו שלושה חודשים מאז שניפרדנו, מאז לא ראיתי אותה ולא שמעתי ממנה בחוץ הייתה סערה, והלב שלי הזדהה לחלוטין עם איתני הטבע התגעגעתי אליה כ"כ הנייד צעק מחדר השינה, זינקתי אליו בצעדים מהירים זו הייתה קרן והיא רצתה שנפגש ‫"‬אין לי חשק מותק, היום אני די נטולת אנרגיה תיקשורתית"-זרקתי לה בקור ‫"‬יופי, אני בדרך אליך"- היא התעלמה לחלוטין מההצהרות שלי וניתקה תוך פחות משעה היא התיצבה אצלי בסלון מתנשפת ‫"‬נחשי את מי ראיתי אתמול בג'וז ולוז??" לא עניתי לה והדלקתי סיגריה ‫"‬זו הייתה רונה! והיא נמרחה על מישהי שם על הבר, זה לא היה נראה טוב אם את שואלת אותי" הלב שלי איבד פעימה מהביט הקבוע שלו ‫"‬קרן, תזכירי לי פעם הבאה לא להתאהב בשותפה שלי לדירה, במיוחד אם היא דו מינית ופעם הבאה שאת סוחבת אותי איתך לירושלים תזכירי לי שצריך גם לשים איזה פתק בכותל, אפילו שאין שם מקום, במקום ללכת ולהסתובב סתם במקומות שנועדו לפורענות" היא חטפה לי את הסיגריה ושאבה עשן עמוק לריאותיה נכון שלענייני הלב אין ערבים אבל בהחלט יש מצב שאם הייתי בוחרת לעמוד ליד קרן בקיר הזה שפולט פתקים במקום לשמור אותם, ולהתפלל איתה אז לא הייתי פוגשת את רונה אבל אז הנרגילה המיוחדת הזאת לא הייתה צובעת לי את המרפסת בכתום חי, ביום סגריר שכזה